זיהוי וריפוי מחלה על פי היהדות

היהדות מלאה ברמזים לכוון אותנו לפתרון. השלב הראשון הוא לזהות ולתת שם למחלה.

ברגע שיש שם למחלה, יש פתרון.

יש לשים דגש על הפרדת הסימפטומים, להגיע למקור ולא להפסיק לשאול למה?

משם, אין חכם כבעל נסיון, להתייעץ דווקא עם החברים והמשפחה, בוודאי יהיה מי בעל נסיון אם תצטרכו.

הדוגמא הבאה עוזרת לכוון את התפיסה המחשבתית על פי ההגיון היהודי:

סיפור אמיתי:

אלמוני מתעורר בבוקר ומרגיש שיש לו אולקוס.

הוא יודע, כי היה לו בעבר אולקוס.

הולך לרופא המשפחה שמסכים איתו על האבחנה ונותן לו הפניה לרופא שמתמחה באולקוס.

מצליח אלמוני לקבוע פגישה למחר ומיד גם מדריך את המומחה שמקשר את התסמינים לאבחנת האולקוס.

עכשיו מכניסים צינור דרך הגרון כדי לראות את האולקוס. וכמו שכולם חשבו, זה אולקוס.

השאלה המתבקשת: המחלה היא אותה מחלה, הטיפול אותו טיפול, אז בשביל מה כל הפרוצדורה הרפואית?

את התשובה נשמח לשמוע בתגובות.

העניין העיקרי הוא שלאותו אלמוני חזר שוב ושוב האולקוס שיכל להימנע על ידי פת שחרית ולהתרפא במהירות על ידי כף שמן זית.

זו עיקרה של הרפואה המונעת על בסיס היהדות.