המלחמות האחרונות שקדם ביאת משיח ומי שינצל לבסוף

סִפֵּר הַמַּשְׁגִּיחַ דְּלֵייקְווּד, הגה”צ רַבִּי נָתָן מֵאִיר וַוכְטְפוֹיגְל זצ”ל, שֶׁשָּׁמַע מִמָּרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר זצ”ל, שֶׁבִּשְׁעַת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה בָּאוּ הַרְבֵּה לֶחָפֵץ חַיִּים וּשְׁאָלוּהוּ, הָאֵם זֶה הַקֵּץ וְכָעֵת מִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג? אָמַר לָהֶם הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁלְּאַחַר מִלְחָמָה זוֹ יִהְיֶה הֶפְסֵק, וְאַחַר כָּךְ שׁוּב תִּהְיֶה מִלְחָמָה וְשׁוּב תִּהְיֶה הַפְסָקָה, וְאַחַר כָּךְ שׁוּב תִּהְיֶה מִלְחָמָה וְעִם מִלְחָמָה זוֹ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ!

בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת סִפֵּר הַמַּשְׁגִּיחַ, שֶׁשָּׁמַע מֵרַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ “קַבָּלָה” מֵהֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁהַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה תִּהְיֶה אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה, וּבֶן תּוֹרָה אֲמִתִּי שֶׁמֻּבְדָּל וּמְנֻתָּק מִן הַגּוֹיִים אֵין עָלָיו שׁוּם שְׁלִיטָה! וְהוֹסִיף הַמַּשְׁגִּיחַ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּ”קַבָּלָה” אִישׁ מִפִּי אִישׁ מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֵיְבּ דִּיסְקִין זי”ע, שֶׁאָמַר “שֶׁבַּמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, כָּל הָ’עֶרְהלִיכֶער אִידְן’ יִנָּצְלוּ”. וּבֵאֵר הָרַב וַוכְטְפוֹיגְל: מַה זֶּה ‘עֶהרְלִיךְ אִיד’? מִי שֶׁמֻּבְדָּל מִן הָעַמִּים! מֻבְדָּל מֵחֻקּוֹת הָעַמִּים, אֵין לוֹ שַׁיָּכוּת עִם הַתַּרְבּוּת שֶׁלָּהֶם, עִם הָעִתּוֹנִים שֶׁלָּהֶם, עִם הַמּוּזִיקָה וְהַסְּפָרִים שֶׁלָּהֶם! מְנֻתָּק מֵהֶם לְגַמְרֵי! מִמַּחְשַׁבְתָּם וְהַשְׁקָפָתָם, מִדִּבּוּרָם וּלְבוּשָׁם!

וּכְשֶׁשָּׁמַע פַּעַם אַחַת דִּבּוּרִים בֵּין בְּנֵי הַיְשִׁיבָה עַל פִּצְצַת הָאָטוֹם, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה וְכוּ’ אָמַר הַמַּשְׁגִּיחַ שִׂיחָה שְׁלֵמָה לִבְנֵי הַיְשִׁיבָה וְשָׁאַל בִּתְמִיהָה: אֵיךְ בֶּן תּוֹרָה שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ? בֶּן תּוֹרָה שֶׁמֻּבְדָּל וּמֻפְרָשׁ מִן הָעַמִּים, אֵין לוֹ שׁוּם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה! הוּא מֻבְטָח בְּמֵאָה אָחוּז שֶׁיִּנָּצֵל!!! וְאֵין בָּזֶה שׁוּם מָקוֹם לִשְׁאֵלָה וְלֹא ‘נֶערְוֶוען’ וְלֹא סְפֵקוֹת! (“לקט רשימות” חנוכה, יעו”ש עוד).

אָמְנָם לִזְכּוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּנוּ שׁוּם שֶׁמֶץ שֶׁל גּוֹי צָרִיךְ עֲבוֹדָה רַבָּה! וּכְפִי שֶׁסִּפֵּר הַמַּשְׁגִּיחַ הַנַּ”ל בַּשִּׂיחָה, שֶׁפַּעַם אַחַת הִמְתִּין הֶחָפֵץ חַיִּים עֶשֶׂר דַּקּוֹת בִּשְׁתִיקָה לִפְנֵי שֶׁבֵּרֵךְ “שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי”! וּלְאַחַר מִכֵּן בֵּאֵר אֶת הַנְהָגָתוֹ: “בָּדַקְתִּי אֶת עַצְמִי הֵיטֵב אִם אֵין בִּי שׁוּם נְקֻדָּה שֶׁל גּוֹי! וְרַק אַחַר כָּךְ בֵּרַכְתִּי אֶת הַבְּרָכָה”…

וּכְשֶׁנִּגַּשׁ פַּעַם אַחַת אַבְרֵךְ אֶחָד אֶל הַמַּשְׁגִּיחַ דְּלֵייקְווּד וְשָׁאַל אוֹתוֹ: הִצִּיעוּ לִי וְלַחֲבֵרִי מִשְׂרָה, וְסוֹף דָּבָר הָיָה שֶׁאֲנִי לֹא קִבַּלְתִּי מִשְׂרָה זוֹ, לָמָּה? עָנָה לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ שֶׁהִכִּירָם הֵיטֵב: הֶחָבֵר שֶׁלְּךָ לֹא קָרָא וְלֹא לָמַד שׁוּם סְפָרִים שֶׁל גּוֹיִים, לָכֵן הוּא זָכָה בַּמִּשְׂרָה! הַשּׁוֹמְעִים נִרְעֲשׁוּ וְאָמְרוּ: לְפִי דִּבְרֵי הַמַּשְׁגִּיחַ, כֻּלָּנוּ יֵשׁ בָּנוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַגּוֹיִים? עָנָה הַמַּשְׁגִּיחַ: “גַּם אֲנִי בְּתוֹכָם”… (“לקט רשימות” חנוכה, עמוד מ”ד)