מי המלך? מהו כלום? מיהו למך? אישיות בפשטות

לעילוי נשמת אלימלך בן חנינא ועילוי נשמת אברהם בן חנינא ״יהי זכרם ברוך״

מי מהם אני? 

ממש כמו העץ, שענפיו מונחים בקו ישר מימין לשמאל בזווית של 180 מעלות, כציר, כך גם המדד בין הצדיק המוחלט לרשע הגמור וביניהם קיימים כל הרבדים.

להלן הקיצוניות של האופנים העיקריים:

מ– מח

ל– לב

כ– כבד

מי המלך: 

מלך חושב קודם מהמח, הוא לוקח הכל בחשבון, משכלל בזריזות ויוצא עם התוצאה הרצויה. כמובן שכל מלכות מגיעה עם עול כניכר בהיסטוריה היהודית שדווקא מהקשיים קמו מלכים.

המלך נהנה מאישיות חזקה, יודע שכדאי לדעת מהכל ולהשתמש בכלים שרכש בזמן הנכון. הוא בעל תושיה, דן לכף זכות, מתון בדין, לומד על מנת ללמד, מוכיח בם, מקיים סייג לחכמה, עושה לשמה, ותמיד מודה על האמת.

תחילתו היא בעפר רגליהם ובדיבריהם, כל אשר יעשה יצליח, וסופו להיות ראש לאריות.

שלמה המלך ע״ה שלט בעולמו בחכמה, בצדק ובמשפט. 

מהו כלום: 

אם תשאל ילד ״מה תרצה לאכול?״ הוא יחשוב על מה הכי טעים לו, זו ממש חשיבה שמקורה למטה בכבד.

כשמתבגרים המטרה היא להתעלות על הנפש ולהעלות את מקור החשיבה מהנמוך לגבוה, ובאמת אדם בוגר, קודם בוחן מהמח אם הוא בכלל רעב.

ניתן להמיר את הנוסחא הנ״ל לכל נקודה ביום, ולכוון למחשבות גבוהות בכל מילה ומעשה.

אדם זה מונע על ידי הכבד בדיבורו, החלטותיו ומעשיו. נמנע מלתת תשובות, איננו עקבי, מצטדק, יסלף את האמת ויעבור מתאווה אחת לשניה. הוא נותן מקום לאגו, ואפאתי לצרכי הסביבה.

תחילתו בתלמידיו של בלעם הרשע, תולה עצמו על העץ, וסופו כמוץ שתידפינו רוח.

מיהו למך: 

חשיבה מהלב מונעת על פי רגש ונשלטת על ידי (מצב) הרוח. זוהי נקודת האמצע בין שני קיצוניים- הטוב והרע נמצאים בדיוק באותו המרחק.

אדם סנטימנטלי, ביישן, מובך, סלחן, פגיע, מכבד, ועלול לרחם על האכזריים, כמו שימתיק את הדין לעניים. מאידך נאמנים ומאי גיסא בוגדניים.

גם כשהכוונה טובה, לפזיזות יש השלכות.

בבראשית פרק ד׳ אנחנו לומדים על למך בן מתושאל שהרג בשוגג את קין. הוא מיד התוודה בפני נשותיו וקילל את עצמו פי 10 ממה שקולל קין. חשבון נפש עצמי גבוה מחווה על פוטנציאל ענק להצליח לתקן. 

שנזכה להיות גם מתלמידיו של אברהם אבינו עליו השלום ונמלוך על עולמנו באהבה, בחן, בחסד וברחמים רבים.

תודה רבה לדויד אדיר על אהבתו לבריות, הפצה ולימוד תורה לשמה, שיבורך בתשועות!